<h1>רבינו ירוחם נ"ג ח"ז</h1>
<h2>דף ח:</h2>
אסור לעבור אחורי בית הכנס' בשע' שהצבור מתפללין ודוקא שאינו נושא משאוי ודוקא שאינו מניח תפלין ודוקא שאין שם ב' פתחי' ודוקא שאין שם בעיר בית הכנס' אחר אבל יש שום אחד מאלו מותר כך פשוט בברכות וכמו כן דוקא שאינו הולך רכוב.
<h2>דף כא:</h2>
העומדים באסקופת בית הכנסת בעובי הפתח נ"ל שאין נמנין מן הי' שלפנים בבית הכנסת שהרי אין אותו המקום מכלל הבית וראיה מפסח דכתיב לא תוציא מן הבית מן הבשר חוצה ואמרינן בפסח שני מן האגף ולפנים כלפנים פי' אגף עובי הפתח מן האגף ולחוץ כלחוץ אינם יכולים ליקח מאותו המותר אלא דבר שיעלו בקדושה ודוקא שמכרו והותירו אבל גבו והותירו או אפילו מכרו והותירו והתנו ז' טובי העיר במעמד אנשי העיר לעשות מדמי המכר מה שירצו מותר לעשו' מהן כל דבר ואפילו לשתות בהם שכר או ליתן לפרש העיר ששומר העיר כך פשוט ומוכח במגלה. ועוד פשוט ודוקא ב"ה של כפרים אבל של כרכים שכל העולם באי' שם אין בני העיר יכולים למכרה פי' ואפי' ז' טובי העיר במעמד אנשי העיר ואפילו הוא ידוע שבני הכרך בנו אותה ולא סייעו להם שום אחר מחוץ לעיר בבנין אפ"ה כיון שבני העיר הקדישוה לדעת כל העולם ובאין שם מחוץ לעיר אין יכולים למכר'. ואם יש שם באותו כרך ת"ח שלדעתו עשו אותה ולדעתו באי' שם מחוץ לעיר יכולים למכרה כמו של כפרים. פי' וז' טובי העיר מיירי שנתנו להם רשות הקהל בסתם על עסקי הקהל דא"לכ צריכין רשות מן הקהל ואם נתנו להם רשות בפירוש למכרה אפילו א' יכול למכרה אם נתנו לו רשות בכך וזהו לבני העיר אצל אנשי ב"ה ידועה כמו שיש כמה בתי כנסיות בעיר שלשה מהן חשובין כמו ז' כדאיתא בירושלמי ופירשתיו בנתיב י"ד בעניני גופו בח"ב בדיני החרם במשפט החרם להרמ"בן. מוכרין ב"ה או מחליפין והיא יוצאה לחולין כמו שכתבתי אבל להשכיר' או למשכנ' או להשתמש בה לא דבקדושתה היא עומדת ואפילו בז' טובי העיר. וליתנה במתנ' ספק אם יוצאה לחולין בז' טובי העיר הילכך אם נתנוה אסור להשתמש בה כל זה במגלה. לא יקל אדם את ראשו כנגד שער המזרח פירוש לא ינהג קלות ראש חוץ להר הבית כנגד שער מזרחי אשר לחומה הסמוכה לרגלי הבית במזרח מפני שהוא מכוון כנגד בית קדשי הקדשים ודוקא מן הצופים ולפנים שרואה משם הר הבי' דמשם והלאה אין יכול לראותו וברואה כלומר דוק' ממקום שיכול לראו' בית המקדש משם ודוקא שאין גדר מפסיק בינו ובין הר הבית ובזמן שהשכינה שורה כלומר שבית המקדש קיים. ולא יכנס להר הבית במקלו ובמנעלו ובאפונדתו פירוש חגור חלול ונותנין בו מעות ולא באבק שע"ג רגליו: ולא יעשה קפנדריא כלומר לעבור דרך שם כדי לקצר הדרך אבל אם נכנס שלא לעשות קפנדריא או להתפלל מותר לעשות קפנדריא.
חצר קטנה שנפרצה במלואה לגדולה כגון ב' חצרות סמוכות זו לזו וקטנה נפרצה במלואה לגדולה כלומר כל מקום חבורה לגדולה ובגדולה נשארו גיפופי לכאן ולכאן כלומר מחיצות במקום היתר הגדולה על הקטנה והנה הפרצה שבמקו' חבור קטנה לגדולה כמו פתח לגדולה והגדולה מושכת הקטנה אצלה אבל לא הקטנה לגדולה ולפי' צבור בגדולה וש"צ בקטנה יוצאין ידי חובתן צבור בקטנה וש"צ בגדולה אין יוצאין ידי חובתן כי אין נגררין צבור אחר שלוחן. תשעה בגדולה ויחיד בקטנה מצטרפין. ט' בקטנה ויחיד בגדולה אין מצטרפין פי' והוא הדין ה' בכל א' שאין מצטרפין. כך פשוט בעירובין. ונ"ל כי אין להביא ראיה מכאן לאותן העומדין בעזרה ורוב ה"י עומדין בבית הכנסת שיצטרפו שזה מיירי שנפרצה במלואה הקטנה אבל בב"ה יש מחיצות ביניה' והפתח כמו כן הוא כמו מחיצה והנה לך צורתה.
אין עוברין לפני התיבה בפחות מעשרה כלומר ש"צ להתפלל ולומר קדיש וברכו וקדושה ותפלה בקול רם ואם הלכו קצתן אחר שהתחילו בי' גומר ועל ההולכים נאמר ועוזבי יי' יכלו כך פשוט במגלה.
ק"ש ותפלה אף על פי שיצא מוציא ודוקא שליח צבור בעשרה אבל יחיד אע"פ שלא יצא אינו מוציא כך מוכח בר"ה וכן פשוט בירושלמי. אם צריך לקבוע מקום לתפלתו בב"ה במקו' מיוחד או לילך לב"ה ידוע או להתפלל אחורי ב"ה כתבתיו בח"ד.
<h2>דף כט.</h2>
טעה שליח צבור בכל הברכות של י"ח אין מסלקין אותו אבל טעה בברכ' המינים שהוא למשומדים וכו' מסלקין אותו ויעמוד אחר תחתיו ודוקא שלא התחיל בה וטעה בתחלתה אבל התחיל בה וטעה אין מסלקין אותו וגומרה כך פשוט בברכות.
<h2>דף לד.</h2>
ומכל מקום נראה דאם הביא שני שערות עובר לפני התיבה ואמרינן בחולין דאינו עובר עד שנתמלא זקנו שער התם מיירי להיות ש"צ בקבע אבל באקראי בעלמא כלומר דרך מקרה ועראי לא בקבע עובר משהביא שני שערות שיהיה בן י"ג שנה ויום א' וכן כתבו בתוספות. פוחח פורס על שמע ומתרגם ואינו עובר לפני התיבה פי' פוחח שלובש בגדים קרועים וכתפיו וזרועותיו ערומי' ונמצאו בגדיו כמו אזור תחת אצילי ידיו כך פשוט במגלה. האומר איני עובר לפני התיבה בצבועים אף בלבנים לא יעבור דחיישי' שמא מינו' נזרקה בו וכן בסנדלים אף יחף לא יעבור כך פשוט במגלה. אין מורידין לפני התיבה מי שקורא לאלפין עיינין ולעיינין אלפין כך פשוט במגלה. ש"צ שקולו ערב והוא אינו הגון עליו הכתוב אומר נתנה עלי בקולה על כן שנאתיה כך פשוט.
והעובר לפני התיבה שהוא ש"צ צריך לסרב כשאומרי' לו שירד פעם ראשונה ושנייה אבל שלישית פושט רגליו ויורד, אבל אם טעה ש"צ בענין שצריך לירד אחר במקומו ואומרין לו שירד להתפלל במקו' האח' שטעה לא יסרב ומתחיל מתחלת ברכה שטעה זה כך פשוט בברכות, ובח"ה כתבתי אם טעה בג' ראשונות או באחרונות או באמצעיות היכן חוזר. ועוד בירושלמי ואם נשתתק ש"צ וחזר הוא עצמו חוזר למקום שפסק נ"ל לתחלת ברכה דינו כאחר ולא הבנתי בטוב לשון הירושלמי. ש"צ שטעה סימן רע לשולחיו כך פשוט בברכות. קטן כיצד נמנה בי' להתפלל כתבתיו בנתיב א' ח"ד. אי זו קדושה צריך י' כתבתיו בח"ג.
<h2>דף מז:</h2>
מי שנמנה עם עשרה הראשונים הבאי' לבית הכנסת נוטל שכר כנגד כל הבאים אחריהם כך פשוט בברכות. בשאר ימות השנה זולתי בראש השנה ויום הכפורים שליח צבור אינו מוציא אלא למי שאינו בקי אבל הבקי כשם ששליח צבור חייב כך כל יחיד ויחיד חייב מאחר שהוא בקי כך פשוט בר"ה. וכן של פרקים כלומר כשאומרי' בתחלה מוריד הטל או הגשם צריך להסדיר וכמה שלשים יום צריך להסדיר כמו בראש השנה.
<h2>דף סב:</h2>
ואסור לרוק בהר הבית אפילו בזמן הזה כך פשוט בברכות. לבנים או אבנים או קורות או סיד של ב"ה מוכרין אותם כמו שמוכרין ב"ה ודינם ממש לצאת לחולין כמו דין ב"ה כמו שכתבתי למעלה וכן מחליפין אבל להלוותן אסו'. וכל זה מיירי שהיו ישנים שהיו כבר בבנין ב"ה אבל חדשים שלא היו עדיין בבנין ב"ה מותר לעשות בהן מה שירצה כי אין עליהן קדושה אפילו למ"ד הזמנה מילתא היא כגון בגד למת שראוי להשתמש בו אבל בכאן אפילו הזמנה אין כאן כך פשוט במגלה: המקדיש בית או חצר לב"ה או בנאוהו מתחלה לשם ב"ה קדוש אבל אם לא בנאוהו מתחלה לשם ב"ה והקדישו אינה קדושה שיהא אסור להשתמש בה חולין עד שישתמשו בה לשם ב"ה דהזמנה לאו מילתא היא כך פשוט בירושלמי: אין סותרין ב"ה עד שיבנו אחר פירוש וכן להרחיבו ואפילו גבו מעו' ואפילו האבנים והכל מתוקן ואפילו יש להם מקו' אחר להתפלל. ואם ראו בו קיר נטוי או מקום רעוע מותר וסותר ובונה לאלתר כך פשוט בבתרא ובמגלה. כופין בני העיר זה את זה לקנו' בה כך פשוט בתוספת דבתרא: מותר לרוק בב"ה אבל שאיף כלו' ממעכו ברגלו או בשום דבר כך פשוט בברכו'. וכן פשו' מנעל מותר ליכנס בו וכן בירושלמי ומותר לרוק בב"ה ורקיק ושייף. קפנדרי' כלומר לעבור בב"ה כדי לקצר הדרך אסור כך פשוט בברכות ובמגלה. ועוד פשוט במגלה שאם היה שם דרך מתחלה כלומ' שהולך דרך שם וכמו כן אם נכנס בו לדעת דבר אחר לא לעשות והאגף עצמו שהוא עובי הפתח כלחוץ החלונות ועובי הכותלים כלפנים. הגגין והעליות אינן בכלל הבית. ונ"ל כי כן הדין בבית הכנסת.
